כמה פעמים חשבתם על כל הסיפורים שאספתם בחיים? על הילדות בקיבוץ, על היום שבו פגשתם את אהבת חייכם, על הטיול הגדול אחרי הצבא, על הרגע שבו הפכתם להורים ופתאום לסבים וסבתות. הזיכרונות האלה הם אוצר, אבל המחשבה לשבת ולכתוב אותם? זה מרגיש כמו פרויקט ענק. מאיפה מתחילים בכלל? היום אני
שומעים את צמד המילים "בינה מלאכותית" בכל מקום? בחדשות, בשיחות עם הנכדים, אפילו בקבוצת הווטסאפ של החברים. לפעמים זה נשמע כמו משהו ענק, מסובך, ואולי אפילו קצת מאיים. קל להרגיש ש"זה כבר לא בשבילי" או ש"הרכבת הזאת כבר נסעה". אני כאן כדי להגיד לכם משהו פשוט: רוב מה שגורם לנו
כולנו מכירים את התנועה האוטומטית: פותחים את גוגל, מקלידים "מתכון לעוף בתנור" ומקבלים אינסוף קישורים. אבל מה קורה כשהצרכים שלנו קצת יותר ספציפיים? כשהרופא המליץ להפחית מלח, כשאנחנו רוצים לנצל את הירקות שכבר יש במקרר, או כשפשוט אין לנו כוח לעבור בין עשרה אתרים שונים? כאן נכנס ההבדל הגדול בין